כינוי בלח״י: בועז
תאריך לידה: י"ד חשוון תרפ"ו, 1 בנובמבר 1925
תאריך פטירה: י"ג שבט תשנ"ג, 24 בינואר 2013
הרב עזריאל מנצור נולד בירושלים ביום י”ד חשוון תרפ”ו, 1 בנובמבר 1925 לאסתר (לבית רצאבי) ויחיא מנסור. אמו, שהייתה ילידת הארץ, הייתה עקרת בית ונישואיה ליחיא היו נישואים שניים לאחר שבעלה הראשון מת מכולרה בירושלים במהלך מלחמת העולם הראשונה. אביו עלה לארץ מתימן בשנת 1882 ביחד עם אשתו הראשונה ועם שני ילדים קטנים, תחילה התגורר עם קבוצת משפחות תימניות בשכונת שמעון הצדיק, עסק בקבלנות בניין ובנה מספר בניינים בשכונת גאולה בירושלים.
בתום מלחמת העולם הראשונה, נספתה אשתו הראשונה בתאונה של התפוצצות תחמושת שהשאיר אחריו הצבא התורכי שנטש את ירושלים.
בני דודים של אביו, הרב חיים מנצור ובנו משה, היו ממקימי המושבה כנרת, הרב חיים קבור בבית העלמין של הקיבוץ. ענף זה של משפחת מנצור התיישב לאחר מכן במרמורק.
לעזריאל היו שני אחים – פנחס הבכור ונעמי הצעירה ועוד שלושה אחים למחצה – בן ציון מנישואיו הראשונים של אביו ויוסף ושושנה מנישואיה הראשונים של אמו.
עזריאל למד בבית ספר “דורש ציון” ולאחר מכן עבד כשוליה אצל דוקטור פריבץ, שם רכש את כישוריו הטכניים. בשלב כלשהו הוא הצטרף ללח”י והיה פעיל בירושלים. בפרוץ מלחמת השחרור עסק עזריאל בתיקון כלי נשק. היה פעיל במהלך הקרבות בירושלים ועסק ביצור והרכבת חלקי נשק. בעקבות רצח ברנדוט נעצר וישב בכלא עכו. מהכלא גויס לצבא ושירת ביחידות חי”ר שונות עד לשחרורו, כנראה בשנת 1952. שירת במילואים עד שנת 1976.
במהלך שירותו בסדום פגש הרב עזריאל מנצור את ריטה וולפסון. השניים נישאו לאחר שחרורו מהצבא ב-1953 ונולדו להם שלושה ילדים.
עזריאל נפטר ביום י”ג בשבט תשנ”ג, 24 בינואר 2013 והובא למנוחות בחלקת התימנים בהר הזיתים.