בדיקת פונדוס, מה בודקים ומתי?

בדיקת פונדוס, הידועה גם בשם פונדוסקופיה, ממלאת תפקיד חיוני בהערכת בריאות העין ובחינה ספציפית של החלק האחורי של העין, כולל הרשתית, הדיסק האופטי וכלי הדם. הליך לא פולשני זה משתמש במכשירים מיוחדים כדי לקבל תובנות חשובות לגבי מצבי עיניים, ומספק הן לרופאי עיניים והן לחולים מידע אבחוני חיוני. במאמר זה, נחקור את המשמעות של בדיקת פונדוס, השיטות השונות שלה, ואת המידע החשוב שהיא יכולה לחשוף על בריאות העיניים והמערכת.

המטרה והנוהל של בדיקת פונדוס:

בדיקת פונדוס מאפשרת לרופאי עיניים להעריך את הבריאות והמצב של מבנים שונים בתוך העין. על ידי בדיקת הרשתית, הדיסק האופטי וכלי הדם, ניתן לקבל מידע חשוב על בריאות העין ומצבים מערכתיים אפשריים. במהלך הבדיקה, ישתמש רופא עיניים באופתלמוסקופ, מכשיר כף יד המצויד במקור אור ועדשות. ייתכן שיהיה צורך להרחיב את אישוני המטופל כדי לשפר את ההדמיה, וזה יכול לגרום זמנית לרגישות לאור ולראייה מטושטשת.

שיטות לבדיקת פונדוס:

פונדוסקופיה ישירה: בחדר חשוך, רופא עיניים כמו ד"ר גלעד רבינא משתמש באופתלמוסקופ כדי להאיר קרן אור ישירות לתוך האישון המורחב של המטופל. עדשות המכשיר מאפשרות בדיקה מפורטת של החלק האחורי של העין, כולל הרשתית, הדיסק האופטי וכלי הדם.

פונדוסקופיה עקיפה: בשיטה זו, רופא עיניים לובש מכשיר מותקן בראש המצויד במקור אור ועדשות. המטופל מקבל הנחיה להסתכל לכיוונים שונים, מה שמאפשר מבט מקיף על הרשתית, כולל אזורים שקשה לצפות בהם בשיטות אחרות.

יתרונות ותובנות מבדיקת פונדוס:

גילוי וניטור מוקדם: בדיקת פונדוס מסייעת באיתור מוקדם ובניטור של מחלות עיניים כגון רטינופתיה סוכרתית, גלאוקומה, רטינופתיה יתר לחץ דם וניוון מקולרי הקשור לגיל. זיהוי בזמן מאפשר התערבות וניהול מהירים.

הערכת בריאות הרשתית: הבדיקה מספקת תובנות לגבי בריאות הרשתית, לרבות נוכחות של חריגות, נגעים או סימנים של היפרדות רשתית. מידע זה חיוני לקביעת אסטרטגיות טיפול מתאימות.